ביטול גז"ד של בימ"ש קמא וגזירת עונש תנאי מתון במסגרת הסדר טיעון

המשיבה הורשעה על פי הודאתה בעבירה של זיוף מסמך רשמי ובעבירה נוספת של שימוש או הצגת דבר מזויף, אשר יוחסו לה בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון שאליו הגיעו הצדדים. לאחר הכרעת הדין, הציגה התובעת את הסדר הטיעון בפני בימ"ש קמא, ולפיו ייגזר על המשיבה עונש של מאסר מותנה שאת משכו ותקופתו הותירו הצדדים לשיקול דעת בית המשפט, וכן קנס כספי בשיעור 500.00 ש"ח. הסנגור אישר אף הוא כי הצדדים הגיעו להסדר טיעון, ואף שבתחילה ביקש מבימ"ש קמא שלא יגזור כלל מאסר על תנאי, בניגוד להסכמה בין הצדדים, לבסוף עתר לכך שעונש התנאי יהיה נמוך מאוד, בכדי שהמשיבה תוכל לבקר את בעלה שמרצה עונש של מאסר ממושך.

בימ"ש קמא ראה לשבח את התביעה בפתח גזר דינו, על שהסכימה להסדר מקל עם המשיבה, נוכח "הבעיה האנושית הקשה" שיש בתיק. חרף זאת, החליט השופט הנכבד קמא להתערב בהסדר הטיעון, לבטל את עונש התנאי, ותחת זאת להכפיל את שיעור הקנס שהוסכם בין הצדדים ולהעמידו על אלף ש"ח. הטעם העיקרי להחלטתו הוא חוסר התאמה בין קבלות של בנק הדואר שהציגה המשיבה על סך 600.00 ש"ח, ובין סכום  של אלף ש"ח שנרשם בכתב יד על מעטפה שסומנה ת/3. השופט הפנה את בירור העניין למח"ש, נוכח החשד שעולה לפגיעה בטוהר המידות, אולם מאחר ונרשם שהמשיבה הפקידה אלף ש"ח, ובכדי לאפשר למשיבה לסיים את ענייניה באותו יום, וכן מתוך רצון להקל על המשיבה לקבל בעתיד היתר לבקר את בעלה הכלוא בישראל, החליט השופט קמא לחרוג מההסדר כאמור לעיל.

התביעה מערערת על גזר הדין וטוענת כי נסיבותיה האישיות של המשיבה באו לידי ביטוי בהסדר המקל שאליו הגיעו הצדדים, וכי לא הייתה הצדקה לחריגה מההסדר. התביעה מוסיפה עוד כי גם הספק שנותר ברישום סכום ההפקדה, אינו יכול להצדיק חריגה מהסדר הטיעון. לעומת זאת, המשיבה אשר בחרה לטעון לעצמה בערעור, טוענת כי אין להתערב בגזר הדין של בימ"ש קמא.

דין הערעור להתקבל. המשיבה בטיעונה לפנינו אישרה למעשה כי הייתה מודעת לקיומו של הסדר בין הצדדים, ולפיו היא אמורה הייתה לקבל עונש של מאסר מותנה וכן קנס של 500.00 ש"ח. אמנם השופט הנכבד קמא הבהיר לצדדים כי אינו כבול להסדר הטיעון, אולם כידוע, הסדרי טיעון לקיום נועדו, וכבר נפסקה ההלכה בעניין פלוני, בהרכב מורחב של 9 שופטים כי "...בהתקיים איזון ראוי בין האינטרס הציבורי הפרטני והאינטרס הציבורי הרחב שהתביעה מייצגת מצד אחד, לבין טובת ההנאה שניתנה לנאשם מצד אחר, יכבד בית-המשפט את הסדר הטיעון. בית-המשפט ישווה לנגד עיניו, בין היתר, את המגמה העקרונית לעידוד הסדרי טיעון...". (ע"פ 1958/98, פלוני נ' מדינת ישראל,  פ"ד נז(1), 577, עמ' 616-617).בנסיבות שלפנינו לא מצאתי הצדקה לחריגה מההסדר, ולכן ראוי היה לכבד את ההסדר.

במיוחד אמורים הדברים, כאשר לפי ההסדר, אמור היה להיגזר על המשיבה גם עונש מאסר על תנאי, ואילו גזר הדין שניתן בסופו של דבר אינו כולל עונש תנאי. על חשיבותו של עונש מותנה עמד ביהמ"ש העליון בעניין הררי, כאשר קבע כי הטעם העיקרי בהטלת עונש מותנה הוא "... הרתעת הנאשם מפני ביצוע עבירה נוספת מן הסוג שבית המשפט מצא לנכון להרתיעו מפני ביצועה ועל-כן כללה במסגרת התנאי. לית מאן דפליג, כי זוהי מטרתו העיקרית של המאסר המותנה וזה עיקר טעמו..." (ע"פ 823/84, מדינת ישראל נ' יהודה הררי, פ"ד לט(2), 393 ,עמ' 408-409). כידוע, אחת ממטרות הענישה היא הרתעה, הן הרתעת היחיד והן הרתעת הרבים, והיעדר עונש תנאי בגזר הדין של בימ"ש קמא מחטיא מטרה זו, דווקא בנסיבות שבהן נדרשת הרתעה, לבל תיכשל המשיבה במעשים דומים בעתיד.

קיצורם של דברים, נוכח האמור לעיל, התוצאה היא שערעור התביעה מתקבל. גזר הדין שנגזר על המשיבה בבימ"ש קמא מתבטל, ותחת זאת אני גוזר על המשיבה את העונש שהוסכם בין הצדדים במסגרת הסדר הטיעון. מאחר ואין דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין עם משיבים, החלטתי לגזור עונש תנאי מתון יחסית, בנוסף לקנס שהוסכם בין הצדדים.

על המשיבה נגזרים אפוא העונשים הבאים:

1. קנס בסך 500.00 ש"ח.
2. חודשיים מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא תעבור עבירה שעניינה זיוף או מרמה או הפרת הוראה בדבר סגירת שטח.

כאמור לעיל, מצא בימ"ש קמא כי המשיבה הפקידה אלף ש"ח, והעביר את העניין לחקירת מח"ש. המזכירות תבדוק את תוצאות הבירור, ואם יתברר כי המשיבה זכאית להחזר כספי, תנחה את המשיבה כיצד לפעול לקבלת ההחזר. 

ניתן בלשכה היום, 2 בספטמבר 2007, י"ט באלול התשס"ז.  המזכירות תעביר עותק מגזר הדין למשיבה ולתביעה הצבאית.

                                                        _________________

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: